פסק-דין בתיק ס"ע 12095-01-11

1.        התובע, עו"ד טאהא פלאח (להלן - התובע) הועסק על-ידי מר אסף כהנא (להלן - הנתבע) כמעקל מורשה עבור משרד עורכי דין מ.טמבור-ע. צדרבוים.  בתביעה זו עותר התובע לתשלום שכר עבודה  בגין ימי עבודתו בחודשים

7-8/2009 בסך 6,500 ש"ח וכן לפיצוי בגין הלנת שכרו. התביעה הוגשה כנגד הנתבע וכנגד משרד עורכי דין טמבור-צדרבוים.

2.        בכתב התביעה ציין התובע כי במהלך חודש 10/09 מסר הנתבע לתובע המחאה לסילוק טענותיו בגין שכר העבודה על הסך של 5,250 ש"ח שזמן פרעונה 5.10.09 ואשר העתקה צורף לכתב התביעה, וכי הוגשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

3.        לאחר הגשת התביעה, הגיש התובע בקשה למחיקת הנתבע 2, משרד עורכי דין טמבור-צדרבוים, וזאת משהתובע והנתבע 2 הגיעו לידי הסכם מחוץ לכלתי בית הדין. בהתאם לבקשה, הורה בית הדין בהחלטתו מיום 3.4.11 על מחיקת התביעה כנגד הנתבע 2.

כפי שצוין מפיו של ב"כ התובע בדיון שהתקיים ביום 2.12.12 קיבל התובע מידי שותפו של הנתבע, מר ערן ורד, סכום של 5,000 ש"ח ביום 30.1.11 לסילוק התביעה כנגד הנתבע 2 (פרו:1, ש: 28, פרו: 2, ש: 1-3).

בהתאם לאמור, עמד התובע על תשלום יתרת הסכום, היינו סך של 1,500 ש"ח, מהנתבע.

4.         הצדדים הסכימו כי התובע עבד במשך 13 ימים במהלך החודשים 7-8/09 כאמור בכתב התביעה.הצדדים היו חלוקים באשר לסוגיות הבאות: השכר המוסכם, והאם הסכום של 5,000 ש"ח ששולם לאחר הגשת התביעה היה לסילוק התביעה כולה וגם נגד הנתבע.

5.        התובע העיד מטעמו. מטעמו של הנתבע העיד הנתבע עצמו.

השכר המוסכם

6.         לטענת התובע הוסכם עמו כי  משכורתו החודשית תהיה סך של 8,000 ש"ח נטו בגין 4 ימי עבודה בשבוע, היינו 500 ש"ח ליום עבודה, וכי ימסר לשימושו רכב צמוד. מנגד, טען הנתבע כי השכר המוסכם עמד על סך 5,000 ש"ח נטו לחודש.

7.         לאחר שקילת גירסאות הצדדים בנושא זה, מצאתי כי יש לקבל את גירסת התובע באשר לשכר המוסכם, וזאת מהטעמים הבאים:

א.        כפי שהודה הנתבע (ס' 9 לכ"ה) הסכים לשלם לתובע שכר בסכום כולל של 5,250 ש"ח ששולמו לו בשיק, וזאת עבור עבודתו במשך כשבועיים ימים. עמדה זו יש בה כדי לסתור טענת הנתבע כי הוסכם עם התובע על משכורת בסך 5,000 ש"ח לחודש, שאם אכן כך - מדוע שולם סכום  גבוה מהמוסכם.

            לא סביר בעיני הסברו של הנתבע כי בחר לשלם סכום גבוה יותר מזה שהתובע היה זכאי לו,  ולו כדי להימנע מתביעה ולפני שנקלע לקשיים כלכליים. הסבר זו אינו מתיישב עם עדותו לפיה הוא נוהג לשלם לעובדיו " מה שמגיע" (פרו: 8, ש:3).

ב.         גרסתו של הנתבע לפיה השכר סוכם עם התובע על-ידו יחד עם מר ערן ורד, לא נתמכה בעדותו של מר ורד ולא ניתן הסבר מדוע לא העיד זה מטעם התובע כדי לתמוך בגירסתו. 

ג.         הנתבע טען כי הוא (ולא משרד עו"ד צדרבוים) היה מעבידו של התובע, אך לא טרח להפיק (או לפחות בפני בית הדין לא הוצג) תלוש שכר. היעדר תלוש שכר שבו יצוין גובה השכר עבור תקופת העבודה ואשר עשוי היה לתמוך בגירסת הנתבע - ראוי שיפעל לחובת הנתבע, המעביד, בעניין זה.

לאור האמור, אני קובעת כי השכר המוסכם עמד, כגירסת התובע, על הסך של  500 ש"ח ליום.

8.        כאמור, לאחר הגשת התביעה כנגד הנתבע וכנגד משרד עו"ד טמבור-צדרבוים, שולם לידי התובע הסך של 5,000 ש"ח.  הנתבע טוען כי משהסכום שולם על-ידי שותפו, מר ערן ורד, הרי ששולם לסילוק כל סכום התביעה. מנגד, טוען התובע, כי הסכום שולם בגין חלקו של הנתבע 2 בלבד וכי צוין במפורש בהסכמה כי אין בכך כדי לסלק את הטענות כנגד  הנתבע.

9.        הסכום האמור שולם לאחר שב"כ התובע שלח פניה בכתב לעו"ד אפרת הלר ממשרד עו"ד טמבור-צדרבוים (נתבע 2) ביום 19.1.11. במכתב זה צוין:

" בהתאם לשיחתנו הטלפונית, הנני פונה אליך כדלקמן: